כאבים בחזה, לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה קרה, חולשה פתאומית או כאב שמקרין לזרוע, ללסת, לגב או לבטן העליונה יכולים לעורר פחד מיידי מהתקף לב. במצב כזה, השאלה איך שוללים התקף לב אינה שאלה שמתאימה לבדיקה עצמית בבית, אלא שאלה רפואית דחופה. התקף לב עלול להיות מצב מסכן חיים, והזמן עד לקבלת טיפול יכול להשפיע על היקף הנזק לשריר הלב. לכן כאשר יש סימנים מחשידים, הפעולה הנכונה היא לפנות מיד לעזרה רפואית דחופה, ובישראל להזעיק את מד״א במספר 101.
מגן דוד אדום מוגדר בישראל כארגון ההצלה הלאומי לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית, ולכן כאשר מופיעים תסמינים שעלולים להתאים לאירוע לבבי, אין להמתין לראות אם זה יעבור לבד. גם איגוד הלב האמריקאי מדגיש שתסמיני התקף לב יכולים לכלול אי נוחות במרכז החזה, כאב או לחץ שנמשכים יותר מכמה דקות או חוזרים בגלים, קוצר נשימה, כאב בזרועות, בצוואר, בלסת או בגב, ולעיתים גם בחילה, הזעה או סחרחורת.
איך שוללים התקף לב באמצעות הערכה רפואית מסודרת
במיון או באמבולנס, הצוות הרפואי אינו מסתמך על תחושה כללית בלבד. התהליך כולל תשאול, בדיקה גופנית, מדידת דופק, לחץ דם, חמצן ולעיתים חום, לצד בדיקות שמטרתן לזהות האם יש פגיעה בשריר הלב. Mayo Clinic מציין כי אבחון התקף לב כולל בדיקת סימנים חיוניים ובדיקות להערכת פעילות הלב ובריאותו, ובראשן אק״ג ובדיקות דם.
ההיגיון הרפואי הוא פשוט: כאב בחזה יכול להגיע מהלב, אבל גם מהריאות, מהשרירים, מהוושט, מהקיבה, מהגב, מחרדה או ממקורות אחרים. לכן השאלה איך שוללים התקף לב דורשת שילוב של תמונה קלינית ובדיקות, לא החלטה לפי סימפטום אחד. אדם יכול להרגיש כאב קל ועדיין להיות בסיכון, ואדם אחר יכול לחוות כאב חזק שמקורו אינו לבבי. רק הערכה רפואית יכולה להפריד בין המצבים בצורה אחראית.
השלב הראשון: אק״ג
אק״ג הוא אחת הבדיקות הראשונות שמבוצעות כאשר יש חשד להתקף לב. הבדיקה רושמת את הפעילות החשמלית של הלב ויכולה להראות שינויים שמרמזים על חסימה בעורק כלילי או על מצוקה של שריר הלב. במקרים מסוימים, אק״ג יכול להצביע במהירות על אירוע שמחייב טיפול דחוף בצנתור. לכן חשוב לבצע אותו מוקדם ככל האפשר כאשר יש חשד ממשי.
עם זאת, אק״ג תקין אינו תמיד מספיק כדי לשחרר אדם הביתה. יש התקפי לב שלא מופיעים מיד בבדיקה הראשונה, ויש מצבים שבהם השינויים עדינים או מתפתחים בהמשך. לכן רופאים עשויים לחזור על אק״ג לאחר זמן, להשוות לבדיקות קודמות אם קיימות, ולשלב אותו עם בדיקות דם והערכת סיכון. מי שמחפש איך שוללים התקף לב צריך להבין שאק״ג הוא כלי מרכזי, אך לא תמיד הכלי היחיד.
בדיקות דם לטרופונין
טרופונין הוא חלבון שמשתחרר לדם כאשר יש נזק לשריר הלב. בדיקת טרופונין רגישה היא כלי מרכזי בבירור חשד להתקף לב, משום שהיא יכולה לזהות פגיעה לבבית גם כאשר התסמינים אינם חד משמעיים. NICE ממליץ על בדיקות טרופונין ברגישות גבוהה כאפשרות לשלילה מוקדמת של אוטם מסוג מסוים אצל אנשים שמגיעים למיון עם כאב בחזה וחשד לתסמונת כלילית חריפה.
חשוב לדעת שבדיקת טרופונין נבחנת לעיתים לאורך זמן. רופא עשוי להזמין בדיקה ראשונה ואחריה בדיקה חוזרת, כדי לבדוק האם הערך עולה, יורד או נשאר יציב. שינוי בערכי טרופונין יכול להיות משמעותי לא פחות מהמספר עצמו. לכן איך שוללים התקף לב תלוי לא רק בתוצאה אחת, אלא לעיתים גם במעקב של כמה שעות ובפרשנות רפואית בהתאם לזמן תחילת הכאב.
תשאול על הסימפטומים
הרופא או הפרמדיק ישאלו מתי התחיל הכאב, איפה הוא נמצא, האם הוא מקרין, האם הוא קשור למאמץ, האם הופיע במנוחה, האם יש קוצר נשימה, הזעה, בחילה, סחרחורת או עילפון, והאם קיימים גורמי סיכון כמו עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, מחלת לב בעבר או היסטוריה משפחתית. לפי AHA, תסמונת כלילית חריפה כוללת התקף לב או תעוקת חזה בלתי יציבה, והיא נגרמת כאשר אספקת הדם לשריר הלב נחסמת באופן פתאומי.
המידע הזה עוזר לרופא להעריך את הסבירות שמדובר באירוע לבבי. כאב לוחץ במרכז החזה בזמן מאמץ, עם הזעה וקוצר נשימה, ייחשב מחשיד יותר מכאב נקודתי שמשתנה בלחיצה על שריר. אבל אין כלל אחד שמספיק לבד. יש אנשים, במיוחד נשים, מבוגרים וחולי סוכרת, שאצלם התמונה יכולה להיות פחות טיפוסית.
בדיקות נוספות לפי צורך
אם האק״ג ובדיקות הדם אינם נותנים תשובה חד משמעית, או אם עדיין יש חשד קליני, הרופאים עשויים להמליץ על בדיקות נוספות. אלה יכולות לכלול צילום חזה, אקו לב, בדיקת מאמץ, סי טי של עורקי הלב, מיפוי לב או צנתור אבחנתי, בהתאם למצב. איגוד הלב האמריקאי מציין שבדיקות אפשריות לאבחון התקף לב כוללות אק״ג, אקו לב, צנתור כלילי, סי טי לבבי, MRI לבבי, בדיקת מאמץ ובדיקות הדמיה נוספות.
לא כל אדם צריך את כל הבדיקות. אדם עם תוצאה ברורה באק״ג ובטרופונין יטופל בהתאם במהירות, בעוד שאדם בסיכון נמוך עשוי לעבור מעקב קצר יותר. הבחירה בבדיקות תלויה בגיל, תסמינים, גורמי סיכון, תוצאות ראשוניות והתרשמות רפואית.
מה לא עושים בבית
לא מנסים לשלול התקף לב באמצעות מדידת דופק בשעון חכם, אפליקציה, לחץ דם ביתי או חיפוש תסמינים באינטרנט. מדדים ביתיים יכולים לתת מידע חלקי בלבד, אך הם אינם מחליפים אק״ג, בדיקות דם והערכה רפואית. גם העובדה שהכאב השתפר אינה מוכיחה שלא היה אירוע לבבי. התקף לב יכול להופיע בגלים, וכאב יכול להשתנות.
מי ששואל איך שוללים התקף לב בזמן כאב פעיל צריך לדעת שהתשובה אינה לחכות בבית. אם יש כאב חזה חדש, לחץ, קוצר נשימה, חולשה קשה, הזעה קרה, עילפון או כאב מקרין, יש להזעיק עזרה. עדיף להגיע למיון ולגלות שלא מדובר בהתקף לב מאשר להישאר בבית בזמן אירוע אמיתי.
מה קורה אחרי שלילה ראשונית
כאשר הרופאים קובעים שהסבירות להתקף לב נמוכה, ייתכן שישחררו את המטופל עם הנחיות להמשך מעקב. לעיתים יומלץ לפנות לרופא משפחה, קרדיולוג, בדיקת מאמץ או בירור אחר, במיוחד אם הכאב חוזר. שלילת התקף לב במיון אינה תמיד אומרת שאין שום בעיה רפואית, אלא שלא נמצאה עדות לאוטם חריף באותו בירור.
חשוב לקרוא את מכתב השחרור, להבין אילו בדיקות בוצעו, מה היו התוצאות ומה ההמלצות. אם הכאב חוזר או מחמיר, לא מסתמכים על בדיקה קודמת בלבד. פונים שוב לעזרה רפואית.
סיכום
שלילת התקף לב היא פעולה רפואית שמבוססת על הערכת תסמינים, בדיקה גופנית, אק״ג, בדיקות טרופונין ולעיתים בדיקות נוספות. אין דרך אמינה לעשות זאת לבד בבית. כאשר יש סימנים מחשידים, צריך לפנות בדחיפות למד״א או למיון.
בסופו של דבר, איך שוללים התקף לב הוא תהליך שמטרתו להגן על החיים ולא רק להרגיע חשש. בירור מהיר, מדויק ומקצועי מאפשר לזהות מי זקוק לטיפול מיידי ומי יכול להמשיך בבירור אחר בצורה בטוחה יותר.